"פשוט להיות אנחנו"

טור דעה מאת מרגלית פילר, מנכ"לית אלווין ישראל

בשנים האחרונות מתרחשת בישראל מהפכה שקטה, משמעותית ומואצת, הנוגעת בחייהם של מאות אלפי אנשים עם מוגבלות החיים בישראל- מהפכת המעבר לדיור בקהילה. אחרי עשרות שנים בהן מסגרות מגורים מוסדיות כמו הוסטלים נחשבו לנורמה, מתבססת בהדרגה תפיסה חדשה: אנשים עם מוגבלות גרים, עובדים ולוקחים חלק פעיל במרחב הקהילתי, כמו כל אזרח.

מדובר בשינוי תפיסתי חשוב שמשרד הרווחה והביטחון החברתי מוביל בעקביות ובשיתוף פעולה עם ארגונים בדומה לעמותת אלווין ישראל, הפועלות יום-יום בשטח להגשמת המטרה הזו.

במקום מגורים בהוסטלים ומוסדות, יותר ויותר אנשים עם מוגבלות עוברים לבתים בקהילה- בבניינים ובשכונות ברחבי הערים- מנהלים חיים מגוונים, עובדים, משתמשים במשאבי פנאי בקהילה ומנהלים שגרה מלאה מתוך אחריות ובחירה.

אבל הדיור הוא רק חלק מהפאזל. עמוד התווך השני הוא תעסוקה בקהילה. עבודה היא מקור פרנסה, אך היא גם ביטוי לעשייה שיש בה ערך, לביטוי אישי ולשייכות. כאשר אנשים עם מוגבלות משתלבים במקום עבודה רגיל, כל הצדדים מרוויחים: העובד משתמש בהזדמנות אמיתית לקחת חלק בפרנסה, לביטוי עצמי ולצמיחה והמעסיק והצוות לומדים שהמוגבלות לא מהווה מעצור ולפעמים אף מהווה יתרון למקום העבודה ושהסובלנות לשונות, המתפתחת כתוצאה מאותו שוויון הזדמנויות, תורמת במקום העבודה ובחברה הכללית.

את התוצאות אנו רואים בשטח ואלו לא רק סיפורי הצלחה בודדים ומעוררי השראה, אלא זו מציאות החיים של הרבה אנשים עם מוגבלות- עובדים מסורים, מוכיחים את עצמם ואת יכולותיהם מדי יום, הם לא "באים לעבודה" הם "באים לעבוד"! מציאות זו, פותחת דלתות בקרב מעסיקים חדשים בשוק החופשי בתפקידים מעניינים ומגוונים.

ועדיין, האתגר הגדול ביותר אינה המוגבלות עצמה- אלא הדרך שבה החברה בוחרת לראות ולקבל אותה. עדיין ניתן לראות התנגדויות שונות המבוססות בעיקר על חוסר ידע ודעות קדומות, אך לצידן מתפתחת מציאות אחרת: שכנים שמקבלים דיירים עם מוגבלות בברכה, מעסיקים שמחפשים היום לעבוד עם אנשים מגוונים וקהילות שמבינות שהיכרות ומפגשים בכל תחומי החיים היא רווח לכולנו.

קמפיין “פשוט תהיו אתם” שמוביל בימים אלו משרד הרווחה והביטחון החברתי מדגיש בדיוק את זה- את החשיבות של יחס טבעי, שוויוני ואנושי. הוא תואם לחלוטין את מה שאנו באלווין ישראל עושים מדי יום- לחלום ולהגשים את עצמו ועצמה בכל תחומי החיים- ככל אדם. השינוי כאמור כבר כאן ועלינו כחברה להמשיך ולחזק אותו ולאפשר לכל אדם לממש את זכותו הבסיסית: פשוט להיות הוא עצמו. ולנו כחברה לאפשר לו להיות עצמו בקהילה.